את אביבית אני מכירה כבר כמה שנים מאז שהמחלה שלי התפרצה לחיי. בכל השנים האלה הפכנו להיות חברות אוהבות, כתף ואוזן קשבת אחת לשנייה. אנחנו מנהלות ביחד קהילה מעורבת של מטופלות, קרובי משפחה, מטפלים ורופאים בצורה יוצאת דופן וביד רמה! אנחנו עושות פרוייקטים ביחד ואנחנו מעורבות בחייה אחת של השנייה כאילו אנחנו sister from another mister במינימום!
אביבית עשתה משהו לא יאמן! מוזמנים לקרוא!
כל אישה שאני מראיינת לאחרונה לפינה הזאת מתגלה לפניי כאישה עם עוצמות וכוחות לא מהעולם הזה! גילוי נאות – את תומר הכרתי במקרה באינסטגרם, היא פנתה עליי ואחרי שזיהיתי את הווייב המטורף שלה ביקשתי ממנה להתראיין לפינה שלי ותודה לתומר שהסכימה! בדיוק כמוני וכמו עוד מליוני מטופלים ומטופלות, תומר פוגשת את הצד הכואב של המחלה אך תומר החליטה שהיא עושה מזה מטעמים!
זה לא חדש לכם שיש לי פינה גדולה בלב לנשים שמתמודדות עם אנדומטריוזיס. כמוני כמוהן. הרבה אנשים לא יודעים שהתמודדות עם אנדומטריוזיס מביאה איתה לא פעם משברים נוספים ומשמעותיים לא פחות מכאבים כרוניים ואלה בעצם משברים סביב פריון. נשים רבות שמתמודדות עם אנדו מטריוזיס לא פעם מוצאות את עצמן בתוך משבר מאסיבי שכולל שברון לב, כמיהה, ריצות, דקירות, הורמונים, משברים בזוגיות ועוד!
קיבלתי לא מעט תגובות נפלאות לגבי הפינה השבועית של סיפורים אישיים על התמודדות עם מחלה \ כאב כרוני. עם היד על הלב זה מאוד ריגש אותי! הסיפורים האישיים מביאים המון השראה למאות קוראים של הבלוג הזה כל שבוע! האנשים שמספרים כאן את סיפורם בגבורה ואומץ לב פשוט מעורר השראה! והפעם סיפורה של נמרה
הקושי הכי גדול מבחינתי הוא להיות תלויה באחרים בדברים כמו נסיעות ארוכות, נסיעות לטיפולים שמצריכים ליווי וכדו'. תמיד הייתי עצמאית, כמו שסבתוש שלי אומרת לי "את תמיד רוצה לבד בעצמך, כמוני". אין לי דרך לתאר את התסכול הזה, זה קקה בלבן. קושי משמעותי נוסף הוא התמודדות מול חברים ומשפחה.
הכתבה הזאת מיועדת לאנשים שמכירים את המילה מטרה, שמכירים את המילה בריאות ומשום מה לא משלבים בין המילים למצב עד למצב של עשייה. אז לכבוד השנה החדשה, אני מתייצבת פה מולכם ושואלת – מה דעתכם שנפתח את השנה החדשה בהגדרת מטרות בריאותיות?
לפני כמה שנים התחלתי לראות מגמה של אנשים שרוצים לצאת החוצה עם הסיפור שלהם ולהשמיע לעולם על ההתמודדות שלהם עם מחלה כרונית. ותאכלס? הכי מגיע להם! לנו! מגיע לנו להשמע, ולהיות מובנים ופחות שקופים. והכי חשוב, מגיע לנו שיבינו אותנו.
ההרגל שבעטתי לו בתחת – חוסר בטחון ! כמו כל דבר בחיים שאני מתמודדת איתו, אחד הדברים היותר קשים להתמודדות הוא העניין של בטחון עצמי.
אחד הפתרונות שחיפשתי במשך כל שנותיי כאישה המתמודדת עם כאבים כרוניים זה אותו המקום אליו אני יכולה לברוח מהכאב. אז איך נבנה את חדר הבריחה מהכאב?
לפני כמה שנים התחלתי לראות מגמה של אנשים שרוצים לצאת החוצה עם הסיפור שלהם ולהשמיע לעולם על ההתמודדות שלהם עם מחלה כרונית. ותאכלס? הכי מגיע להם! לנו! מגיע לנו להשמע, ולהיות מובנים ופחות שקופים. והכי חשוב, מגיע לנו שיבינו אותנו.
לא משנה איך תקראו לזה- תסמונת העלי אקספרס, לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, צעצוע וגם שוקולד…. בסופו של היום יש פה בעיה.
קורבנות- כולם אשמים חוץ ממני! זה השלב שבו אנחנו צוללים לרבדים העמוקים והעדינים של הרגל ההתקרבנות בקרב אנשים המתמודדים עם מחלות וכאבים כרוניים. למה עדינים? כי ההתנהגות הקורבנית יכולה להשפיע על החיים שלנו בכלל ועל מערכות יחסים שלנו בפרט.
כל הזכויות שמורות לאנה אמיר
תיהי הראשונה לקבל עדכונים על כל מה שעולה בבית ללוחמות אנדוטמריוזיס!
