מתגוררת בצורן, אני בת 38, נשואה ליונתן ואמא לליה שהיא הנס הטהור של חיינו. כבר מעל 20 שנים אני חייה את חיי בצורה מיטבית לצד אנדומטריוזיס, כאבים כרוניים נוירופתיים ו-פיברומיאלגיה.
בהכשרתי אני מאמנת אישית ומנחת קבוצות מטעם תות תקשורת ותוצאות. בשנים האחרונות נותנת שירותי הכוונה, ייעוץ וליווי ללוחמות אנדומטריוזיס/ אדנומיוזיס (ומחלות נלוות כגון פוברומיאלגיה) ועוזרת להן להגיע למקום הכי טוב בחיים שלהן לצד הכאב הבלתי נסבל שהמחלה מביאה איתה.
אני חלק מניהול קבוצת תמיכה למטופלות אנדומטריוזיס – המתמקדת במתן תמיכה לנשים המתמודדות עם המחלה או לפני אבחון, מתן מענה ותמיכה לבני משפחה ותיווך מצבים\עזרה\קשרים בין החולות לגורמים רפואיים מקצועיים מהתחום. בנוסף אני מתנדבת בעמותת אנדומטריוזיס ישראל וביחד עם שותפה יקרה מובילה את פרויקט העלאת המודעות בחדרי המיון בארץ מטעם העמותה.
14 שנים, זה הזמן שלקח למערכת הבריאות הציבורית להבין שיש לי בעיה ולהפנות אותי לייעוץ אצל רופא מומחה. למה זה לקח 14 שנים?
כי המערכת הציבורית עוד לא יודעת לזהות את הכאב שלי. לא רואה אותו ולרוב גם לא יודעת איך לטפל בו. זאת, למרות העובדה שאחת מתוך עשר נשים במדינת ישראל מכל המגזרים חולה באנדומטריוזיס. אנדומטריוזיס היא מחלה גניקולוגית כרונית, היא פוגעת לפחות באחת מתוך עשר נשים בגיל הפוריות ומאובחנת באיחור ממוצע של 12 שנים…
בהכשרתי אני מאמנת אישית ובעזרת כלים ושיטות מעולם האישי, הצלחתי להעלות את איכות החיים שלי עם ולמרות המחלה שלי!
מהנקודה הזאת אני מתחייבת לעזור לך ללמוד איך להעלות את איכות החיים שלך וללמוד לנהל את החיים שלך עם הכאבים או המחלה! למה?
אני מבינה באיזה נקודות הכאבים שלך נוגעים, אני מבינה עד כמה קשה לך ולפעמים נראה אפילו בלתי אפשרי! אני איתך! וכל מה שאת חווה ומרגישה בחיים שלך לצד אנדומטריוזיס הוא לגיטימי!
פה יש לך לגיטימציה מלאה! אני מאמינה שכואב וקשה לך.
את לא לבד ואני מתחייבת לא לוותר עלייך!
יש לך שאלות לגבי התמודדות וניהול אנדומטריוזיס או כאב כרוני הנובע מהמחלה שלנו? או כל שאלה אחרת בנושא? לחצי על הכתפור ובואי נשוחח
קורבנות- כולם אשמים חוץ ממני! אחד הנושאים היותר קשים הייתי צריכה להתמודד איתם בחיי כאישה שמתמודדת עם מחלה כרונית. אז מה היא קורבנות? ומה זה התקרבנות? איך נזהה מתקרבנים סביבינו? ואיך המצב הזה עוזר לנו? (רמז – הוא ממש לא עוזר!)
הכתבה הזאת מיועדת לאנשים שמכירים את המילה מטרה, שמכירים את המילה בריאות ומשום מה לא משלבים בין המילים למצב עד למצב של עשייה. אז לכבוד השנה החדשה, אני מתייצבת פה מולכם ושואלת – מה דעתכם שנפתח את השנה החדשה בהגדרת מטרות בריאותיות?
דחיינות היא מילה שלא כולם אוהבים לשמוע. פעם אם מישהו היה אומר לי שאני דחיינת – היה עף כפכף לכיוונו! שנאתי לשמוע את זה! אבל יש הרבה דברים שאנחנו, האנשים שמתמודדים עם מצב בריאותי כרוני לא אוהבים לשמוע, נכון? אז הגיע הזמן לעמוד מול המילה ולדבר עליה.
כל הזכויות שמורות לאנה אמיר
תיהי הראשונה לקבל עדכונים על כל מה שעולה בבית ללוחמות אנדוטמריוזיס!
