לא פעם יצא לי לשבת עם מאומנים או מטופלות שאני מלווה ואחת הנקודות שעולות בתהליך האימון היא "מתיחת גבולות היכולת האישית" בהתמודדות עם מחלה כרונית או כאבים כרוניים. נדיר שמטופלים מודעים לכך שהם עברו את הגבול. ואתם יודעים מה יותר נדיר? שהמטופלים מזהים את גבולות היכולת שלהם. למה?

התקף, הנקרא גם כאב מוגבר, הנקרא גם כאב מתפרץ, זה אחד מהתסמינים של מחלה כרונית שיש בה כאבים. וזה גם חלק בלתי נפרד ממעגל הכאב. אך מה יש בתוך הצמד מילים האלה שגורם לנו להתכווץ עוד כשאנחנו קוראות את זה?