תהליכי האבל ותהליכי הסתגלות וקבלת המצב החדש. האם אנחנו נקבל אותו? ולאן ניקח את נושא הקבלה וההפנמה?

המשפט הכי מעצבן ששמעתי לא פעם ולא 20 פעמים בחיי – תגידי לא נמאס לך? לא נמאס לי להיות חולה כל הזמן? וזה תמיד בא מהאנשים הקרובים אלינו – נכון? תריצו רגע בראש…מי אמר לכם לאחרונה את המשפט הזה?

הקושי הכי גדול מבחינתי הוא להיות תלויה באחרים בדברים כמו נסיעות ארוכות, נסיעות לטיפולים שמצריכים ליווי וכדו'. תמיד הייתי עצמאית, כמו שסבתוש שלי אומרת לי "את תמיד רוצה לבד בעצמך, כמוני". אין לי דרך לתאר את התסכול הזה, זה קקה בלבן. קושי משמעותי נוסף הוא התמודדות מול חברים ומשפחה.