תזונה לטיפול באנדומטריוזיס - ומה שביניהן - בלוג אנה אמיר, אימון אישי

תזונה לטיפול באנדומטריוזיס – ומה שביניהן

תזונה לטיפול באנדומטריוזיס ומה שביניהן – נדמה שבשנים האחרונות המילה "אנדומטריוזיס" הפכה מוכרת יותר בקרב הציבור הישראלי וזאת לא בכדי. המודעות למחלה עלתה בשנים האחרונות, מסיבות שונות.

למרות שמדובר במחלה עתיקת יומין שנחקרת ב-100 השנים האחרונות, האטיולוגיה שאיננה ברורה, התסמינים השונים, הטיפול המשתנה והעובדה שמדובר במחלה נשית שקופה, מקשים על האבחנה שיכולה לקחת כ-10 שנים בממוצע(1). למעשה, כ-10% מהנשים בגיל הפריון סובלות מאנדומטריוזיס בדרגות שונות כאשר השכיחות המשוערת בישראל עומדת על כ- 135-165 אלף נשים(1,2).


מהי, אם כן, אנדומטריוזיס?

מדובר במחלה דלקתית וכרונית בה תאי רירית הרחם נמצאים מחוץ לרחם, בעיקר בחלל הבטן ובאגן. כתוצאה מכך נוצרות הידבקויות, אנדומטריומות (ציסטות שחלתיות) ורקמת צלקת. כתוצאה מכך, עלול להיווצר מצב של אי פריון (3).

הסימפטומים מגוונים ומשתנים בין הנשים. בין הסימפטומים ניתן למנות: עייפות מוגברת, כאב מוגבר לפני ובמהלך המחזור החודשי, כאב בעת קיום יחסי מין ולאחריהם, כאב בעת מתן שתן ויציאות, כאב אגן כרוני וכאבי גב. כמו כן, יתכן דימום קדם וסתי ודימום וסתי כבד ובלתי סדיר(1).

בשל הקירבה הפיזיולוגית בין האיברים, חלק מהנשים תחושנה הפרעות במערכת העיכול כגון: צואה רכה, כאבים במתן צואה ושתן, נפיחות, גזים ועצירות או שלשולים לסירוגין (4).

מדובר במחלה אשר משפיעה מאוד על איכות החיים של הסובלות ממנה ועלותה הכספית למדינה דומה לעלות של סוכרת, אסתמה וקרוהן (5).

המחלה מושפעת בעיקר מהורמון האסטרוגן אשר מופרש ברמות גבוהות בזמן הביוץ ותפקידו קשור בהכנת הרחם לקראת היריון. הטיפול הרפואי משתנה בהתאם למצב והוא כרוך בנסיון להפחתת רמות האסטרוגן על ידי תרופות נגד כאבים, תרופות נוגדות דלקת, מתן הורמונים וניתוח (לעתים אף יותר מניתוח אחד) (6).

מה לגבי תזונה?

תזונה לטיפול באנדומטריוזיס – מטרת התזונה באנדומטריוזיס הינה הפחתת רמות האסטרוגן, הפחתת מדדי דלקת, הפחתת הסימפטומים במערכת העיכול והקלה על הכאב (7).

כיוון שחומר המוצא של אסטרוגן הוא כולסטרול, מומלץ לצרוך מאכלים אשר משפיעים על פינויו מהגוף כמו גם הפחתת מוצרים המעודדים פעילות אסטרוגן. כמו כן, בשל אופיה הדלקתי של המחלה מומלץ מחד, להפחית בצריכת מאכלים מעודדי דלקת שהינם תוצרי חמצון של חומצת שומן אומגה 6 ומאידך, להגביר צריכת מאכלים נוגדי דלקת שהינם תוצרים של חומצת שומן אומגה 3 (7,8).

נשים רבות בוחרות להימנע ממאכלים המכילים גלוטן בכדי לסייע בהפחתת תסמיני מערכת העיכול. אך האם הדבר אפקטיבי? במספר מחקרים נבחנה השפעת דיאטה ללא גלוטן על תסמיני כאב, ועלה כי הדיאטה סייעה בהפחתת מדדי כאב.  עם זאת, מומלץ שלא לפנות לדיאטה ללא גלוטן ללא התייעצות עם גורם מקצועי (9).

אספקט דלקתי נוסף הינו ההשפעות הסביבתיות אשר מעודדות דלקת. לפיכך, מומלצים הדגשים הבאים: הימנעות מאוכל מעובד ככל הניתן, הימנעות משימוש במיכלי פלסטיק וקופסאות שימורים, הפחתת שימוש בכימיקליים תעשייתיים, צריכת חומרי ניקיון וטיפוח הגוף מחומרים טבעיים, אכילת ירקות ופירות אורגניים והפסקת עישון (3,7).


תזונה לטיפול באנדומטריוזיס – אז מה בפועל? מומלץ לנשים עם אנדומטריוזיס לקבל המלצות תזונתיות על ידי דיאטנ.ית המותאמות לצרכיהן התזונתיים, לסימפטומים שהן חוות ולהעדפותיהן הקולינריות.

הדגש בהמלצות אלו הוא עידוד צריכת מאכלים המכילים אומגה 3, צריכת סיבים ופיטואסטרוגנים, פיטוסטרולים, צריכת ויטמיני B, ויטמין D תקין, ויטמיני A, E, C, סלניום ואבץ והפחתה ככל הניתן של שמנים ומוצרים שמכילים אומגה 6, שומן רווי, שומן טרנס, מזון מעובד וקפאין. ניתן לשקול מתן תוספי תזונה, הן להפחתת כאבים ותסמינים במערכת העיכול והן לסיוע במצב של חוסרים תזונתיים (3,7, 10,8).

כיוון שאחד הגורמים המעוררים התקף הינו סטרס, מומלץ לשלב פעילות גופנית כלשהי. תרגולי יוגה, פילאטיס, תרגילי נשימות, מיינדפולנס, ביו-פידבק ותמיכה נפשית במידת הצורך יכולים אף הם לסייע בהפחתת הסטרס (11,12).

כמו כן, שימת דגש על אכילה קשובה ואיטית תוך מתן תשומת לב לתחושות רעב ושובע ולהתמודדות עם  אכילה רגשית (12,13).

כאמור, אנדומטריוזיס היא מחלה בעלת פנים רבות.  הנשים אשר מתמודדות איתה חוות קשיים רבים מתחומים שונים לרבות קשיים פיזיים, בירוקרטיים, נפשיים ועוד. לפיכך, במידה ואנו מכירות מישהי בגיל הפריון שמתלוננת על תסמינים מוגברים דוגמת אלו שפורטו לעיל, מומלץ לגלות עירנות ובמידת הצורך, לשקול להמליץ על קבלת אבחנה מבדלת.

הגברת המודעות הן של הציבור הרחב והן של הצוות הרפואי והפארא-רפואי יכולה לסייע במתן צבע וגוונים למחלה ולהפכה לשקופה פחות.

 גילי פז, דיאטנית קלינית – 0549989214


1. Hansen, S.O., Knusden, U.B. (2013). Endometriosis, dysmenorrhoea and diet. European Journal of Obstetrics &Gynecology and Reproductive Biology, 169, 162-171.

2. https://www.cbs.gov.il/he/Statistical/statist166_h.pdf

3. Guo, R., Zheng, N., Ding, S. et al. (2014) . Associations between estrogen receptor-beta polymorphisms and endometriosis risk: a meta-analysis. Diagn Pathol, 9, 184.

4. Luscombe, G.M., Markham, R., Judio, M., Grigoriu, A., Fraser, IS. (2009). Abdominal bloating: an under-recognized endometriosis symptom. J Obstet Gynaecol Can, 31(12),1159-1171.

5. Simoens, S., Hummelshoj, L., Dunselman, G., Brandes, I., Dirksen, C., D'Hooghe, T. (2010).  Endometriosis cost assessment (the EndoCost study): a cost-of-illness study protocol. Gynecol Obstet Invest, 71(3), 170-176.

6. Vercellini, P., Viganò, P., Somigliana, E., Fedele, L. (2014). Endometriosis: pathogenesis and treatment. Nat Rev Endocrinol, 10 (5),261-2675.

7 . Halpern, G., Schor, E., Kopelman A. (2015). Nutritional aspects related to endometriosis. Rev Assoc Med Bras, 61 (6), 519-23.

8. Parazzini, F., Vigano, P., Candiani, M., Felede, L. (2013). Diet and endometriosis risk: a literature review. Reprod bioMed online, 26, 323-36.

9. Marziali, M., Venza, M., Lazzaro, S., Lazzaro, A., Micossi, C., Stolfi, V.M. (2012). Gluten-free diet: a new strategy for management of painful endometriosis related symptoms? Minerva Chir,  ;67(6) ,499-504.

10. Darling, A.M., Chavarro, J.E., Malspeis, S. et al. (2013). A prospective cohort study of Vitamins B, C, E and multivitamin intake and endometriosis. J Endometr, 5 (1), 17-26.

11. J, Altern. (2017). The Practice of Hatha Yoga for the Treatment of Pain Associated with Endometriosis. Complement Med ,23(1), 45-52.

12. Zarbo, C., Brugnera, A., Frigerio, L., Malandrino, C., Rabboni, M., Bondi, E., Compare, A. (2018). Behavioral, cognitive, and emotional coping strategies of women with endometriosis: a critical narrative review. Arch Womens Ment Health,  21(1), 1-13.

13. Zaribaf, F., Keshteli, A.H., Esmaillzadeh, A., Saneei, P., Feizi, A., Daghaghzadeh, H., Feinle-Bisset, C., Adibi, P.(2018). Empirically derived dietary habits are associate with irritable bowel syndrome. Eur J Clin Nutr, 72(11), 1537-1547.

אהבת את הכתבה? מוזמנת לשתף הלאה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.

קצת על המחברת

אני בת 38, נשואה ליונתן ואמא לליה. מתמודדת עם אנדומטריוזיס כבר מעל 18 שנים. מאמנת ומלווה נשים, ובני משפחה של מטופלות עם מצבים בריאותיים \ כאבים כרוניים.

שירותי קליניקה:

גלילה למעלה

הצטרפי למשפחה

הירשמי וקבלי כתבות וטיפים למייל שיעזרו לך להעלות את איכות החיים שלך עם ולמרות המחלה

Hello!

Login to your account

דילוג לתוכן