פוריות האישה - התמודדות עם אתגר הפוריות ואנדומטריוזיס - אנה אמיר, אימון אישי

פוריות האישה – התמודדות עם אתגר הפוריות ואנדומטריוזיס

זה לא חדש לכם שיש לי פינה גדולה בלב לנשים שמתמודדות עם אנדומטריוזיס. כמוני כמוהן. הרבה אנשים לא יודעים שהתמודדות עם אנדומטריוזיס מביאה איתה לא פעם משברים נוספים ומשמעותיים לא פחות מכאבים כרוניים ואלה בעצם משברים סביב פריון. נשים רבות שמתמודדות עם אנדו מטריוזיס לא פעם מוצאות את עצמן בתוך משבר מאסיבי שכולל שברון לב, כמיהה, ריצות, דקירות, הורמונים, משברים בזוגיות ועוד!

השבוע בחרתי להביא בפניכם ראיון עם אישה מיוחדת מאוד! אישה שמספרת על ההתמודדות שלה עם אנדומטריוזיס ביחד עם בעיות פריון בצורה כה פתוחה! אישית יכולתי להזדהות עם הרבה מהמילים שלה כי רובינו מתמודדות עם בעיות פריון. חפציבה יקרה, ריגשת אותי מהשיחה וההיכרות הראשונה שלנו! תודה לך!

תהנו מהקריאה ומכווה שהמילים של חפציבה יתנו לכם מקום של קצת שקט שאתם לא היחידים במסע שלכם לילד!

ספרי לנו קצת על עצמך? 

חפציבה בוחבוט- ספירט . בת 34 מקריית שמונה . נשואה ואם למיה לי בת החמש. בעלת תואר שני בחינוך. מאמנת אישית, יועצת ארגונית ואקטביסטית בתחום שווין מגדרי בבריאות.

עם איזה מצב בריאותי את מתמודדת? ומה זה בעצם אומר?

אנדומטריוזיס מטופלת פריון בעבר וכעת נמצאת בתהליכים לחזרה לטיפולי פוריות עבור ילד שני. 

זה אומר שאני סובלת ממחלה כרונית פרוגרסיבית שממנה סובלות אחת מעשר נשים, כאשר במיקרה שלי פגיה בתפקוד החצוצרות והשחלות 

איך המצב הבריאותי שלך משפיע עליך בחיי היום יום?

התחלתי לסבול מתסמיני המחלה עוד בגיל ההתבגרות אך אובחנתי רק בגיל 28 לאחר טיפולי פוריות רבים שנכשלו.

עשרים שנה שאני סובלת מהמוגלבין נמוך בשל אובדן רב בווסת, כאבי ראש, כאבי אגן כרוניים, בחילות , הקאות , קושי במערכת העיכול והשתן ובעיקר אי יכולת להביא ילד באופן ספונטני.

עם הכאבים וההפרעה ברמת החיים כבר למדתי להשלים ולחיות עם זה , אך טיפולי הפריון ללא ספק היו קשים ברמה הנפשית והכלכלית 

רוצה לשתף אותנו על המסע שלך לפוריות?

המסע שלי התחיל בגיל 25, לאחר נישואי התחלנו לנסות להביא ילד לעולם, הייתי אז במהלך לימודי התואר והיו לי חלומות שרציתי לכבוש כך שאמרתי לעצמי שגם אם זה לא יקרה מיד, הכל לטובה. 

לא תיארתי לעצמי שאישה צעירה יכולה לסבול מאי פריון בגיל כזה וגם לא ידעתי לבצע הלימה בין התסמינים שחוויתי עוד בגיל ההתבגרות, הווסת למצב הפריון ולבסוף לאחר שנתיים של ניסיונות טבעיים ניגשתי לרופא פוריות לתחילת תהליך בירור לגבי אי פריון ממנו אני סובלת.

תוך כדי הבדיקות ההורמונליות, צילומי רחם, היסטרוסקופיה ועוד שאר בדיקות נדרשות גם התחלתי טיפולי פוריות בדמות הזרעה תוך רחמית, 3 במספר שגם הם נכשלו. בצילום רחם גילו שאחת החצוצרות נחסמה והבדיקות ההורמונאליות הראו שהשחלות שלי  במצב זהה למצב של אישה בת 37, משם הבנתי שאין לי זמן לבזבז ושעון החול ריחף מעליי. 

חשוב לי לעצור רגע על הנקודה של החיים סביב בעיות פוריות בייחוד שקשורים לאנדומטריוזיס. זה נושא שעולה בשיח מול מטופלות אבל לא הרבה מבינים – עם איזה משבר יש פה להתמודד, הן ברמה הרגשית והן ברמה הפיזית?

התחושות שהרגשתי שקיבלתי את התוצאות, היו תחושות של אובדן, אובדן הפוריות שלי בגיל צעיר, וכמו כל אובדן היה כעס, האשמה, עצב ולבסוף נסיון השלמה, למזלי או לצערי, בשל ההבנה שלי שהזמן קצוב, לא התעכבתי לעקל ולבכות אלא פשוט התחלתי במסע מטורף של הפריות חוץ גופיות, אחת אחרי השניה ללא הפסקה עד אשר אהיה אמא. 

הייתי במלחמה, ובמלחמה הזאת איבדתי 14 עוברים שחלקם לא שרדו או לא נקלטו ברחם, אלפי זריקות, 2 בדיקות היסטרוסקופיה, צילום רחם אחד, אובדן חלקית שחלה ואובדן חצוצרה וילדה מיוחדת אחת.

במלחמה כמו במלחמה יש מחיר, ולמרות שבמהלך ארבעת השנים בהם עבדתי כמטופלת פריון, הספקתי לסיים תואר הנדסאי, תואר ראשון, תעודה מקצוע ואף עבדתי כרכזת תחום משאבי אנוש וגיוס, ויתרתי על ההתפתחות המקצועית והאישית שלי, היה לי ברור שכרגע אין לי מקום למימוש עצמי ואני נאלצת לבחור בחירות מקצועיות שיאפשרו לי לממש את החזון הראשוני שלי, להיות אמא וכל השאר יחכו לי שאסיים את המסע.

לתהליכי פריון יש מחיר כלכלי מאוד כבד, מחיר זוגי לא קטן בשל העובדה שטיפולי הפוריות משנים את כל המערך האינטימי ובנוסף למחיר הנפשי שגורר בחובו התמודדות עם אי ודאות יומיומית, אי מימוש אישי והתמודדות עם אובדנים וכשלונות באופן מתמד.

המערכת הבריאותית לא תמיד מספקת תמיכה רב מערכתית, ולבצע טיפולי פוריות כשאת מתגוררת פריפריה, בעיר מרוחקת, גרר בתוכו מחיר כלכלי והתשה פיזית בכך שנאלצתי לבצע את הטיפולים רחוק ממקום מגוריי. 

תוכלי לספר לנו איפה הייתה הנקודת שבירה שלך בטיפולי הפוריות ועל השתוקקות לעוד ילד? 

השתוקקתי לילד שני מהרגע שילדתי, אך בשל הקושי שלי להתמודד עם הורות לילדה שהגיעה אליי כנס והייתה כל עולמי לבין התמודדות עם ההבנה של כל מה שחוויתי, לא אפשר לי להיות חזקה נפשית בשביל מסע כזה שוב.

לכן חזרתי לטיפולי הפוריות שהבת שלי הייתה בת שנה וחצי, לצערי גם פוטרתי ממקום עבודה, שלא הייתה חלום חיי ולמעשה בחרתי בה בכוונת תחילה כעבודה שלא תגזול ממני משאבים רבים ובכך  וחשבתי שיהיה לי קל יותר במהלך טיפולי הפוריות.

אך המעסיק פיטר אותי, יום לאחר שהחזרתי את שני העוברים האחרונים שלי, אלו שהקפאתי לפני הניתוח כהליך שימור פוריות. 

הושפלתי, הובכתי והייתי שרויה בלחץ רב, העוברים לא שרדו והם היו העוברים האחרונים שלי.

שם הייתה נקודת השבירה שלי: עברתי תהליך של עוד אובדן, של הילדים שכבר לעולם לא יהיו לי. השקעתי את הזמן שלי בעשייה, לימודים, עבודה ולילדה שלי וזה הספיק לי, עד החודשים האחרונים בהם הבנתי שבשבילה אני חייבת לנסות בפעם האחרונה להתגבר על הטראומה שטרם עיבדתי עד הסוף. 


מי משלם את המחיר הכבד ביותר במסע הזה? ואיך זה מתבטא? 

את המחיר הזה משלמים כל הצדדים, אך האישה בעיקר, גם ברמה הפיזית, הנפשית והכלכלית ולמעשה מוטלת עליה כל האחריות לעובדה שאין ילדים כי זה מה שהרגילו אותנו מלידה שאנו צריכות לעשות. 

איזה נקודות אור חיוביות את רואה במצב הבריאותי?

היכולת של הגוף להתרגל באמצעות התמקדות בדברים אחרים, היכולת לקדם נושא חשוב דרך הסיפור האישי שלי ולמנוע מאחרות לחוות את הכאב הזה או לחילופין שיאלצו לקחת בחירות בשל חובה ולא צורך.  

איזה התמודדות יש לך מול הסביבה שלך? האם יש קשיים? 

לא להצליח להביא ילדים בחברה שמעודדת ילודה זה די טאבו ועל כן זה גורר בחובו את השאלות הבלתי פוסקות, הציפיות וההתניה החברתית הקשו עליי את ההתמודדות עם האין. גם היום הם מקשות. 

על איזה חלומות או מטרות וויתרת בעקבות המצב הבריאותי? האם את חושבת/מאמינה שתוכלי בהמשך לחזור להשיג אותם?

בתחילת הדרך שלי בשל טיפולי הפריון, לא הצלחתי לקדם את החלומות והקריירה שרציתי, כי הייתי במלחמת חיי להיות אמא. אבל דווקא מהתמודדות עם המחלה, הצלחתי במקומות והלכתי לכיוונים שלא חשבתי שאי פעם ארצה להיות בהם. אני מאמינה שלחלומות יש זמן משלהם, קצת סבלנות והכל מתגשם. 

מה המשפט הכי הזוי או מזלזל ששמעת מאיש מקצוע שטיפל בך?

את כמו עטיפה יפה מבחוץ אבל מבחוץ האיברים לא תקינים 

אם היה לך יום אחד שבו לא היה כואב לך, יום שלם, 24 שעות! מה היית עושה ביום הזה?

מגיעה לירח, אבל את זה אי אפשר ביום אחד 

כנראה שהייתי מפזרת חיוכים לכל עבר, גם לאנשים שאני פחות מחבבת וזה די נדיר אצלי.

אם הייתי אומרת לך שמחר את קמה בריאה, מה זה אומר מבחינתך?

שאני מאבדת את הזהות שלי, את מי שאני , את היכולת ללמוד להתמודד , היכולת להילחם על הזכות להיות אמא , אבל מודה שהייתי רוצה שהוא תיעלם לרגעים.

אהבה שלי, את השראה לכל כך הרבה נשים המתמודדות עם מסע לילד, עם אנדומטריוזיס קשיי פוריות! אני רואה אותך מרצה, מעבירה תכנים סופר חשובים ואת פשוט אלופה!

שאלה אחרונה לי אליך- אם עכשיו את עומדת על במה מול קהל שמתמודדות עם המסע הכה לא פשוט כמו שלך, מה המסר שתרצי להעביר להן?

המחלה או אי הפוריות לא מגדירה אתכן, היא חלק מסיפור החיים שלכם, אתן היחידות המחליטות מה לקחת מההתמודדות ולאן זה ילך. תעשו רק מה שעושה לכן טוב. 


את חפציבה תוכלו למצוא בפייסבוק >>> New Spirit- המקום שלך לצמוח
תודה לך חפציבה אחות יקרה! מאחלת לך בריאות איתנה ותמשיכי לפזר את הקסם שלך לעוד נשים רבות! את השראה לכולנו

לכתבות נוספות בנושא התמודדות עם מחלה כרונית מוזמנים להכנס לבלוג>>> https://www.anna-amir.co.il/category/blog/

אהבת את הכתבה? מוזמנת לשתף הלאה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.

קצת על המחברת

אני בת 38, נשואה ליונתן ואמא לליה. מתמודדת עם אנדומטריוזיס כבר מעל 18 שנים. מאמנת ומלווה נשים, ובני משפחה של מטופלות עם מצבים בריאותיים \ כאבים כרוניים.

שירותי קליניקה:

גלילה למעלה

הצטרפי למשפחה

הירשמי וקבלי כתבות וטיפים למייל שיעזרו לך להעלות את איכות החיים שלך עם ולמרות המחלה

Hello!

Login to your account

דילוג לתוכן