התמודדות עם מחלות קשות - חמשת שלבי האבל - אנדו בלוג אנה אמיר - הבית ללוחמות אנדומטריוזיס

התמודדות עם מחלות קשות – חמשת שלבי האבל

זוכרת את היום שבו ישבת מול הרופא שלך והוא פשוט הנחית עלייך את הבשורה על המצב הבריאותי שלך?

זוכרת מה הרגשת? זוכרת מה אמרת לעצמיך? אם בכלל היה מה להגיד באותו הרגע?

אין לי ספק שהכל עצר מלכת, נפער בור ענק באדמה, יש מצב שהיית שמחה שסוסף סוף מישהו עלה על הבעיה, עם זאת פתאום הבנת שכל התוכניות שתכננת עד כה, כל החלומות – פתאום הכל נעלם וכל מה שנשאר שם ברקע זה הכאב, החוסר אמון בגוף, החוסר וודאות…. הלבד….
גם אני הייתי שם! זוכרת את היום הזה טוב טוב!
אנחנו אף לא חושבים לקבל כזאת בשורה..זה תמיד הרי קורה לאחרים, נכון?

אז בואי רגע נעצור בזכרון הזה וננסה לנתח אותו ביחד….

תהליכי אבל מחלה

מה קורה לנו כשאנחנו מתבשרים על מצב בריאותי באותו המשרד\ קליניקה של אותו הרופא?

יש שיגידו שמדובר בסטירת לחי, יש שיעשו השוואה לסיטואציה מאוד מבלבלת ויש שיגידו שהיה להן מובן מלחתחילה שתהיה בשורה כזאת ונראה שהכל סבבה בהתנהגות שלהן. כל אחת מהחוויות המסופרות היא לגיטימית. אבל מה קורה שם באמת מתחת לפני השטח?

מתחת לפני השטח או במקרה שלנו – אנחנו נכנסות לסוג של אבל.

הגדרה של אבל לפי וויקיפדיה: אבל היא תגובה אנושית ואישית לאובדן. מרבית הספרות העוסקת באבל מתייחסת לאבל בעקבות אובדן חיי אדם. עם זאת, תגובת אבל יכולה להתרחש גם נוכח סוגי אובדנים אחרים: בריאותקריירהמעמד, תפקיד, גירושין, הפסד כספי ועוד. התגובה כוללת ביטויים שונים של עצב, כעס ועוד מרכיבים רגשיים, חשיבתיים והתנהגותיים, העשויים להיות שונים מאדם לאדם וממקרה למקרה.

הטבע האנושי גם במקרה זה – הוא לחוות בהדרגה כזאת או אחרת את (מודל קובלר רוס) חמשת שלבי האבל:

  1. שלב ההכחשה והבידוד
  2. שלב הכעס
  3. שלב המיקוח
  4. שלב הדכאון
  5. שלב הקבלה

בפסיכולוגיה מצויין שהמודל הולך יד ביד בהתמודדות עם אבל שכול על אדם אהוב. אבל מה איתנו? מה קורה אצלינו – אנחנו שהתבשרו על מחלה כרונית או על מצב בריאותי שילווה אותנו לשארית חיינו?

פה אני מזמינה אותך להכנס קצת יותר עמוק לניתוח של המצב ואין לי ספק שתוכלי לזהות את התהליך שעבר עליך או להתחבר לתהליך שאני עברתי על עצמי:

כשאני קיבלתי את הבשורה זה היה דיי מזעזע בשבילי. בזכרון שלי אחורה השלבים עלו וצפו אצלי והייתה לי תקופה של יותר משנה של הכחשה ובידוד. אצלי המשפטים שנשמעו הכי חזק היו כדלקמן:

  1. שלב ההכחשה והבידוד – "נו…. מה זה השטויות האלה? מה אתה ממציא לי עכשיו מחלות? אולי זאת טעות? אתה בטוח? אין מצב שיש לי מחלה כרונית שהשם שלה נשמע כמו קללה…
  2. שלב הכעס – זה השלב שבו כ"כ כעסתי על עצמי, על הגוף שלי, על בעלי שהכניס אותי להריון ועברתי קיסרי שבגללו התפרצה לי המחלה. כעסתי על עצמי שלא עשיתי מאמץ ללדת טבעי (למרות שהיה בלתי אפשרי). כעסתי על הרחם שלי שלא מספיק שהיא העבירה אותי את כל מדורי הגהנום, עכשיו היא מחליטה גם להיות חולה? מישהו ביקש ממנה? ולא מספיק כל הכייף הזה? גם מצאתי את עצמי עוקצת נשים בריאות על זה שיגידו תודה שהן לא חולות ומעמידה אותן בסיטואציה שבה הן צריכות להתנצל על זה שהן לא ואני כן וככה איבדתי לא מעט חברות…
  3. שלב המיקוח – אני אכנס לעוד הריון וזה נגמר, סבבה?
  4. שלב הדכאון – וואו! זה היה קשוח מאוד! זה שלב שהתערבב אצלי עם ההכחשה. דווקא בזמן שבו הייתי צריכה לעבור בדיקות לפני ניתוח נכנסתי לשלב שבו דחיינתי את כל המשימות סביב המחלה והנסיון לטפל בכאבים והתסמינים שלי.
  5. שלב הקבלה – שלב הקבלה שלי הגיע באיחור רב של יותר משנה בערך. זה קרה בניתוח השני שעברתי. אני זוכרת ששכבתי על שולחן הניתוחים ומרמרתי מבאססה ובכיתי למנתח שלי כמה שזה לא פייר. ואחרי שהתעוררתי זה פתאום נפל עליי. פתאום התעוררתי והבנתי שזה מה שילווה אותי רוב חיי ואני צריכה ללמוד לחיות עם זה. כלומר – הקבלה היא זאת שהביאה אותי לאיפה שאני היום. פה. בשליטה.

ואם שרדת עד כה – לאן אני חוטרת את בטח שואלת?

אם את קוראת את הכתבה הזאת, את בטח מתמודדת עם מצב בריאותי כזה או אחר. יכול להיות שאת מתמודדת בנוסף לזה גם עם כאבים כרוניים…מה שבטוח זה שבדיוק כמוני וכמו עוד לא מעט נשים כמונו, גם את ישבת בכיסא של הרופא, התבשרת על המצב הבריאותי החדש שלך שנכנס לחייך ועברת את השלבים עליהם דיברתי קודם.

כל ההתמודדות שלך ושלי ושל כולנו, היא קשה. אין ספק בכלל!

  • כל אחד ואחד משלבי האבל האלה מכניס לתוך החיים שלנו הרגלים חדשים. זה יכול להיות דימוי עצמי נמוך, דחיינות, תרצת, חוסר היכול להתחיל או לסיים משהו, ריחוק חברתי ועוד…
  • כל אחד ואחד מהכאבים שחווית או הטיפולים שעברת או התסמינים שהרגשת – מביאים איתם הרגלים חדשים לתוך החיים. הבשורה והחיים לצד מצב בריאותי כרוני או כאבים כרוניים מביאים איתם הרבה רגשות חזקים וחלקם הגדול – שלילי. זה יכול להיות תסכול, אכזבה, שנאה, כעס, מי אני בכלל? הרגשת בגידה ועוד…

אם את מזדהה עם הדברים שכתבתי, אז דעי שיש פה מקום לשינוי!

בסופו של יום אף אחד מההרגלים החדשים שרכשתי בעקבות המצב הרפואי שלי – לא משרתים אותי ולא מקדמים אותי.

הרגשות שמעורבים ומעצימים את זה – גם הם לא משתרתים ולא מקדמים אותי. אז מה נותר לי לעשות?

אני הרי רוצה לשנות את זה!

אני הרי רוצה להנות מהחיים, ללכת עם הילדה שלי לשחק ולשחות איתה בים ולחייך כשיש שמש נעימה אחרי הגשם – אני רוצה את החיים שלי בחזרה!

אז כל מה שנותר לעשות זה להבין אם אני מוכנה לעשות את השינוי הזה. לשנות את ההרגלים האלה שמלווים אותי.

או יותר נכון – ליוו אותי. בשמחה וויתרתי עליהם.

משהו לחשוב עליו…

חיבוק

אנה

אהבת את הכתבה? מוזמנת לשתף הלאה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.

קצת על המחברת

אני בת 38, נשואה ליונתן ואמא לליה. מתמודדת עם אנדומטריוזיס כבר מעל 18 שנים. מאמנת ומלווה נשים, ובני משפחה של מטופלות עם מצבים בריאותיים \ כאבים כרוניים.

שירותי קליניקה:

גלילה למעלה

רוצה להשאר מעודכנת? הירשמי עכשיו!

תיהי הראשונה לקבל עדכונים על כל מה שעולה בבית ללוחמות 

  • טיפים, חידושים וניהול כאב
  • הרצאות, סדנאות וקהילה
  • יומני ודפי מעקב להורדה בחינם
  • שיח על קנאביס רפואי וטיפים
  • כתבות מקצועיות מהבלוג
דילוג לתוכן