אנדומטריוזיס | פיברומיאלגיה - זיכרון כאב

אנדומטריוזיס | פיברומיאלגיה – זיכרון כאב

אחרי שסיימנו לפרק את מעגל הכאב ולהבין מה קיים בו, הצעד הטבעי הבא ובעצם השאלה שנשאלה הרבה פעמים בשבוע האחרון זה מאיפה מתחילים לטפל בו ולשבור אותו. שאלה טבעית ולגיטימית לכל מי שרוצה ללמוד איך לשבור ולצאת ממעגל הכאב שבו אנחנו נמצאות בעקבות המחלה שלנו. נתחיל עם זיכרון הכאב.

היום אני רוצה לדבר איתכן על נושא חשוב שכולנו מתמודדות איתו ביום יום, וזה זיכרון כאב.

את הביטוי הזה הכרתי עוד לפני שעסקתי במקצוע שלי.

נתחיל בהסבר קצר מה הוא זיכרון כאב;

זיכרון כאב הוא סוג של מגננה של הגוף שבה אנחנו נזכרים שאם נעשה משהו ספציפי זה יכאב.

ואז אנחנו נזכרים בגודל הכאב.

דוגמא מחיי היום יום ללא קשר למחלה:

כשאני נמצאת בסופר, לקחתי שקית חלב והיא נשפכה לי על הרצפה.

מה יקרה עכשיו? אני אהיה במצב של ׳פאדיחות׳. אני אהפוך לאדומה ואתחיל להתנצל ולחפש סמרטוט לנגב את הרצפה.

ההרגשה שתמלא אותי תהיה הרגשה חזקה של כישלון ובאססה. הרגשה של מה קרה פה? איזה נאחס שכולם מסתכלים עליי! בושות! 

מה הסיכוי לחזור לאותו הסופר בתקופה הקרובה? 

נמוך.

למה? 

כי קרה אירוע, אני הייתי ברגשות מאוד כבדים, זה השאיר בי זיכרון ממש ממש לא נעים ואני לא רוצה להגיע לאותה הסיטואציה כי אני מפחדת שזה יקרה לי שוב.

המנגנון שפועל ברמת הזיכרון ופה אני אמנע מעצמי להגיע לאותו הסופר.

זיכרון הכאב הוא נושא שמעורב בו פחד מאוד חזק.

לפעמים אנחנו אפילו לא באמת נשים לב לשינוי שעשינו בשביל להמנע מאותו הכאב, עם זאת לרוב יהיה שינוי התנהגותי כמגננה של הגוף.

וזה אנושי וטבעי.

עוד דוגמאות שאפשר למצוא בהם את זכרון הכאב הן:

  • פרידה מבת \ בן זוג
  • אובדן של אדם יקר
  • ריב גדול בתוך מערכת יחסים כלשהי
  • כשלון בעבודה
  • ויש עוד מלא דוגמאות מחיי היום יום שלנו

אני מאוד מאוד פחדתי בשנים הראשונות של המחלה שלי לקבל התקף כאבים מהרבה סיבות.

  • התקף שם אותי מול עצמי ומול הסביבה שלי בנקודות מאוד נמוכות וחלשות.
  • בעלי ראה את החולשה שלי.
  • הילדה שלי ראתה אותי בחוסר יכולת.
  • אני ראיתי את עצמי בחוסר שליטה וחוסר יכולת לצאת מהמצב של התקף מתי שאני מחליטה ורוצה.
  • כל מה שזכרתי מהאירוע של ההתקף זה את המקומות הנמוכים שלי, המבט בעיניים שלהם ואת החוסר יכולת שלי לקום ולהגיד להם שאני בסדר והכל יהיה בסדר ואמא חזקה וגיבורה והיא פה!
  • כי בנוסף לכאב העצום, לא באמת הייתי שם בשביל לעשות את זה.

הכאב הפיזי החוויה הנפשית הזאת נחרטה לי כזיכרון כאב.

השאלה הטבעית הבאה שנשאלת היא בעצם מה אני עושה בשביל להעיף ממני את הזיכרון כאב ולתקן את הסיטואציה לפעם הבאה?

שאלה מעולה שהתשובה שלה גם פשוטה ובו זמנית קשה:

לתקן את הזיכרון כאב.

לעשות תיקון אירוע לעצמי כדבר ראשון ואז לסביבה שלי.

אני בחרתי לתקן את האירוע הזה בראש שלי בכך שאני יודעת שאם יגיע עוד התקף:

  • זה בסדר שאמא חלשה
  • זה בסדר שאשתך לא מתמודדת כרגע.
  • יש לי את כל הדברים הדרושים לי בשביל לצאת מהתקף במהירות האפשרית בצורה הטובה ביותר גם אם זה יקח זמן.

ומשפט אחד שאני אומרת לעצמי כשאני במצב כזה-

" אני גיבורה, אני לוחמת , זה יעבור ואני מעריכה ומעריצה את הגוף שלי על המלחמה שהוא נלחם בשביל להוריד את הכאב!"

במשפט הזה אני בעצם נותנת לעצמי דבר ראשון לגיטימציה וחמלה ויד ביד מחזקת את עצמי.


מנסיון שלי, לעבוד על פירוק מעגל הכאב הוא תהליך לא פשוט.

יחד עם זאת הוא סופר משתלם, כי ברגע שאנחנו מבינות איך הכאב שלנו, הגוף שלנו, הנפש שלנו עובדים ולמה הם מגיבים טוב, זה נותן פירות מתוקים של נצחונות קטנים שהופכים לגדולים.

אני פה לכל שאלה!

אהבת את הכתבה? מוזמנת לשתף הלאה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.

קצת על המחברת

אני בת 38, נשואה ליונתן ואמא לליה. מתמודדת עם אנדומטריוזיס כבר מעל 18 שנים. מאמנת ומלווה נשים, ובני משפחה של מטופלות עם מצבים בריאותיים \ כאבים כרוניים.

שירותי קליניקה:

גלילה למעלה דילוג לתוכן