ניהול כאב אנדומטריוזיס - איך נצלח את התהליך?

ניהול כאב אנדומטריוזיס – איך נצלח את התהליך?

בכל תהליך של ניהול מחלה או כאב יש הרבה פרמטרים. שמתי לב עם השנים שאם אני שמה את הנקודות האלה במרכז, זה נותן לי את הכוחות להמשיך ביתר רצון להתמיד בניהול כאב האנדומטריוזיס שלי. אז איך נצלח את התהליך?

לפני שנצלול לתוך החומר על ׳איך בנוי הכאב שלנו׳, קודם כל חשוב להבין שיש פה משהו שמניע אותי. אלה כל אותן הנקודות שאני בוחנת מול עצמי כמה אני מוכנה שזה יצליח. 

כמה אני מוכנה שניהול הכאב אנדומטריוזיס שלי יצליח?

ואם הזכרתי כבר פרמטרים להצלחה של תהליך הניהול אז אני רוצה להביא לכן את הפרמטרים העיקריים שעובדים לי:

התמדה ויציבות:

אין משהו שלא שמעתי על ההרגשה של לחיות עם אנדומטריוזיס. כל חוויה שסיפרו לי, חוויתי אותו.

עם כל הטוב הרע והמכוער. עם זאת, אחד הכשלים הכי בולטים שלנו, האנדואיות, זה עניין ההתמדה ויצירת יציבות לגוף שלנו. 

מכירות את המצבים האלה, כשהכי כואב לי אז אני מתמידה ואין מצב שאני מפספסת גלולה, אין מצב שאני לא מקפידה על התזונה ושותה מספיק מים, תכלס אני מוכנה אפילו לעמוד על הראש ולשיר מטאל, רק שיעבור/

אבל מה קורה אחרי שהכאב נרגע לזמן מה? רוצה לחדש לכן, שמטבע הדברים רק עשרות אחוזים בודדים של מטופלים באמת מתמידים ומקפידים בטיפול שלהם/

שינוי גישה:

לחיות עם אנדומטריוזיס זה לחיות בתוך איזה גלגל כזה בתוך כלוב שאני לא מפסיקה את הריצה בו ולא רואה איך אני יוצאת מזה (זהו מעגל הכאב ועליו ארחיב בכתבה הבאה).

אם אני לא יכולה רגע לעצור ולהבין שמה שאני עושה עד כה לא עובד לי, ולשנות גישה טיפולית/ גישה מול עצמי, אז איך אני מצפה לראות תוצאות שונות? 

הבנה והטמעה חוזרת על עצמה שמדובר במחלה כרונית פרוגרסיבית:

היא פה להישאר.

יהיו ימים טובים ויהיו ימים פחות, זה לא אומר שאני צריכה לזלזל בבריאות שלי בגלל שעכשיו טוב.

אני רואה הרבה נשים (אני בעבר ביניהן) שנפלו בנקודה הזאת בדיוק.

נאמנות לגוף שלי ולבריאות שלי:

נתחיל ללמוד להקשיב לעצמנו ולא דעת ההמונים.

אני ממש ממש מעריכה ואוהבת קבוצות פייסבוק למטרות תמיכה ועזרה, עם זאת לשאול שאלות ולצפות לתשובות ההמונים לא רלוונטיות למקרה שלנו.

ההשפעה תהיה אינדיבידואלית ותציצו שוב בסעיף 3. בנוסף ממליצה מאוד להתחיל בניית מערכת יחסים חזקה יותר עם הגורמים המטפלים בנו. 

רצון:

אמיתי כזה מהבטן! כל תהליך לטווח הארוך הוא ריצה למרחקים ובשביל לשמור על זה – צריך רצון. 

עכשיו אין לי ספק שאת פוחדת. לגיטימי. אני איתך לגמרי בפחדים.

זה מפחיד להתחייב לתהליך שיכול לשנות את החיים שלך ולהוציא אותך מהאזור ׳הנוח׳ הזה שבו יש כאב, הורמונים סטרס וחרדות ועוד כאב…

כי תכלס מה עוד אנחנו מכירות חוץ מזה?

מצד שני, מה קרה לי עד עכשיו?

משהו השתנה לטובה?

שאלה מעניינת!


ביום חמישי אני מתחילה להכנס לעובי הקורה ואנחנו נצלול לנושא המרכזי של ניהול הכאב, וזה הבנה איך בנוי המעגל כאב שלנו.

עוד כתבות בנושא:

מזמינה אותך להכנס לקהילה שלי ששם יש שיח רחב ושווה על ניהול כאב.

אהבת את הכתבה? מוזמנת לשתף הלאה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.

קצת על המחברת

אני בת 38, נשואה ליונתן ואמא לליה. מתמודדת עם אנדומטריוזיס כבר מעל 18 שנים. מאמנת ומלווה נשים, ובני משפחה של מטופלות עם מצבים בריאותיים \ כאבים כרוניים.

שירותי קליניקה:

גלילה למעלה דילוג לתוכן